הביומטריה בשירות הארגון המודרני

מאת :שלומי לסרי

בעשורים האחרונים מתרחש תהליך בו חברות וארגונים נדרשים להקצות משאבים רבים גוברים והולכים לתחומי הביטחון והבטיחות.

הארגון המודרני נדרש לספק רמה סבירה של בטיחות וביטחון פיזי לכל מי שבאחריותו, קרי: עובדיו, לקוחותיו ואורחיו.
בנוסף הארגון המודרני נדרש להתגונן כלפי פנים וחוץ בהקשר המידע העסקי הסודי שברשותו ולמעשה למנוע מצב של "ריגול עסקי".

ואכן בעשורים האחרונים הושקעו על ידי הארגונים תקציבים גדולים בכדי לנסות ולספק את הצורך הנ"ל,
הארגונים הצטיידו במערכות טכנולוגיות לבקרת כניסה אשר מנטרות את המעברים, מבקרות כניסה לאזורים סטריליים ומונעות גישה למערכות המידע למי שאינם מורשים,
בתחום בקרת הכניסה (PHYSICAL ACCESS ) ניתן לפגוש אמצעים רבים כגון: שערים חשמליים, קרוסלות, מערכות CCTV, מערכות אזעקה, בקרי כניסה כאלה ואחרים, כך גם בתחום הגנה מפני חדירה למערכות המידע (LOGICAL ACCESS) גם שם ניתן לפגוש אמצעי הגנה רבים ומגוונים.
תהליך דומה מתרחש בתחום הבטיחות, גם בו הושקעו תקציבים גדולים כדי למנוע ממי שאינו מורשה להפעיל מערכות בעלות פוטנציאל ליצירת סכנה בעת ההפעלה למפעיל ו/או לסביבה.

לצד המערכות הטכנולוגיות הארגון נדרש להקצות תקציב מתמשך גובר והולך לצורך מימון כח אדם יקר ומיומן לצורך הפעלה, ניטור והטמעת המערכות בארגון.
צריך לזכור כי יחד עם כל אלה, "הארגון מחויב בשמירה על ייעול כלכלי ותפעולי תמידי".

כיצד איפה הביומטריה תסייע בהגדלת ערכי הביטחון והבטיחות ובהקטנה משמעותית של התקציבים, בייעול תפעולי של מערכי הביטחון והבטיחות בארגון?

ע"מ לענות על שאלה זו, ראשית יש להסביר מהי ה"ביומטריה"?

שורשי הביומטריה נעוצים ב"ביומטריה הטבעית", בה בעלי חיים זיהו בעלי חיים אחרים על פי מבנה גופם, תווי פניהם, או על פי ריחם או קולם.
בני אדם אשר ביקשו להפוך את הזיהוי הביומטרי הטבעי למדעי ומדויק פיתחו את הטכנולוגיה.
כבר בשנת 1860 נעשה ניסיון על ידי משטרת לונדון, להוכיח כי טביעת אצבע אשר הושארה בזירת רצח שייכת לחשוד מסוים.

טכנולוגיית הביומטריה בימינו, בעיקרה, מקנה אפשרות לביצוע "זיהוי חד-חד ערכי של אדם" וזאת באמצעות מדידת ערכים פיזיולוגיים יחודיים לכל אדם, כגון: על ידי זיהוי והתאמת טביעת האצבע, באמצעות מדידת תווי הפנים או מדידת רשתית העין ועוד.

אמצעי הזיהוי הנפוצים כיום (בהם נעשה שימוש תדיר) הינם: כרטיסי עובד, תעודות זהות, דרכונים רישיונות רכב, קודים ועוד.

למערכות בקרת הכניסה הקיימות אין יכולת לזהות באופן חד משמעי את הגורם העובר או המאושר לעבור דרכן.

במה דברים אמורים?
לדוגמא כרטיסי עובד ניתנים להעברה, ניתן לשכפלן בנקל, ניתן לגלות קוד או שם משתמש ללא תחכום ומאמץ רב.
הרי מאבטח מיומן אשר נדרש להשוות בין תמונה המופיעה על תעודת זהות לבין הדמות האוחזת בה,
מאבד את יעילותו לאחר שביצע התהליך מאות פעמים קודם לכן, לעתים מדובר בתמונה ישנה מאוד או לעיתים באדם שגידל זקן וכדומה.

יתרה מכך הארגון נאלץ להקצות משאבים גדולים כדי להפיק את אמצעי הזיהוי ולהחזיק בכח אדם יקר ומיומן
הנדרש לבצע הזיהוי בפועל.

"הביומטריה בשירות הארגון המודרני"

ערכי הביומטריה יפתרו אחת ולתמיד את הקושי הקיים בזיהוי המוחלט ע"י המערכות הקיימות.
ההערכה הנפוצה היא, "לא יהיה מנוס מהטמעת המערכות הביומטריות במערכות בקרת הכניסה הקיימות", תהליך זה כאמור יוביל לשיפור רמת הביטחון והבטיחות במערכות ולייעול וחסכון משמעותי בתקציבי הארגון.
הארגון ישקיע באופן חד פעמי בהטמעת המערכות הביומטריות ויחסוך את ההשקעה המתמשכת והתמידית ביצור והפקת הכרטיסים, התעודות השונות ובכוח האדם הנדרש כדי לבצע הזיהוי.

כבר עתה ה"ביומטריה" לוקחת חלק בחיינו

טכנולוגית הביומטריה אשר הוצגה עד כה בסרטי מדע בדיוני כטכנולוגיה עתידנית הפכה למציאות.
בעקבות אסון ה- 11 בספטמבר החלו האמריקאים במימוש פרויקט הביטחון חובק העולם,
פרויקט ה-HOME LAND SECURITY – בו כבר נעשה שימוש מעשי בטכנולוגית טביעת האצבע במעברי הגבול של ארה"ב.
מעברי הגבולות באירופה מצטיידים במערכות ביומטריות בקצב מסחרר בעקבות גידול באירועי הטרור ומשמעויות הנגזרות מתנועת האזרחים ביבשת אירופה המאוחדת.

ובישראל, מדינה בה ערכי הביטחון קיומיים, לא שוקטים על השמרים. בוצע פיילוט רחב היקף במעברי הגבול בין ישראל לעזה, אשר בא לתת מענה לניסיונות הרבים של גורמים עוינים להיכנס לישראל באמצעות תעודות מעבר מזויפות.
גופים רבים כבר הטמיעו או נמצאים בתהליך הטמעת המערכות הביומטריות בארגונם בתחומי בקרת הכניסה ושעוני הנוכחות.

לפיכך ניתן לומר כי טכנולוגית הביומטריה לגווניה לאור התפתחותה המואצת בשנים האחרונות הפכה לאמינה, יציבה, רלוונטית ונדרשת במערכות הביטחון והבטיחות של הארגונים בארץ ובעולם.
לא יעבור זמן רב עד אשר טכנולוגית הביומטריה תהפוך לחלק טבעי מחיינו.